נישואין בין-דתיים ואזרחיים במדינת ישראל
כיום בישראל, רק בתי הדין הדתיים (בתי דין רבניים, בתי דין שרעים, בתי דין דרוזים ובתי דין נוצריים) רשאים לרשום נישואין על פי כללי הדת שלהם. בהסתמך על חוקי השיפוט והנישואין, לנישואין בכל עדה דתית יש סמכות וחוק דתי משלהם על מנת לערוך טקס נישואין ולבצע רישום נישואין. זה לא תמיד פשוט כפי שזה נראה. בית הדין הדתי יכול לשלול את רישום הנישואין אם בני זוג אינם עומדים בכל הדרישות.
במקרה דנן, בני זוג רשאים לפנות למשרד הפנים ולהגיש תביעה נגד החלטת בית הדין הדתי. אם בני זוג לא מקבלים תגובה הולמת ממשרד הפנים הישראלי, בני זוג יכולים לצאת לחו"ל (קפריסין, צ'כיה, ארה"ב, ספרד, אל סלבדור ומדינות ברית המועצות לשעבר) כדי לרשום את הנישואין. ואז בני זוג רשאים לפנות למשרד הפנים הישראלי ולהגיש בקשה להליך התאזרחות כדי לקבל את המעמד. אמנם זה מתייחס לאנשים שכבר מתגוררים בישראל והנם בעלי אזרחות, אבל אינם יכולים להתחתן.
מה עם הישראלים החילונים, יהודים לא אורתודוקסים ואנשים אחרים שאינם דתיים?
כיום, אזרחים ישראלים רבים (ישראלים חילונים, יהודים לא אורתודוקסים ואנשים אחרים שאינם דתיים) נמצאים במערכות יחסים עם אנשים מקהילות (דתות) שונות ועם אזרחים זרים. אמנם לצורכי הנישואין הם מתמודדים עם קשיים מרובים הקשורים לרישום הנישואין והכרה משפטית בנישואיהם במדינת ישראל. במדינת ישראל קיימים חוקי נישואין ישנים, המונעים מאזרחים ישראלים רגילים לקבל הכרה בנישואיהם בישראל, וכמו כן הוראות/עקרונות של דיני הנישואין שיושמו על ידי הבריטים לאחר הקמת מדינת ישראל. ממשלת ישראל לא ביטלה את החוקים הישנים הללו לחלוטין, אבל ביצעה כמה תיקונים במהלך השנים.
תיקוני דיני הנישואין במדינת ישראל:
- בשנת 1951 בית המשפט העליון של מדינת ישראל הכיר בנישואין שנערכו מחוץ לישראל או בתוך ישראל על ידי בית הדין הרבני לפי ההלכה.
- בשנת 1962 קבע בית המשפט העליון כי על משרד הפנים לרשום זוגות שנישאו בטקס אזרחי בחו"ל, גם אם אחד מבני זוג או שניהם הנם אזרחי ישראל.
- בשנת 2006 קבע בית המשפט העליון כי על משרד הפנים לרשום נישואין חד מיניים אם הנישואין נרשמו מחוץ למדינת ישראל.
- בשנת 2010 אימצה מדינת ישראל את חוק האיחוד האזרחי לאזרחים ללא שיוך דתי, המאפשר לבני זוג להקים איחוד אזרחי בישראל במידה ובני זוג שייכים לדת כלשהי באופן רשמי.
מסמכים נדרשים
- תעודת נישואין מקורית
- 2 תמונות של כל אחד מבני זוג
- תעודת זהות של בן זוג ישראלי, דרכון, אשרת חזרה וכרטיס יציאה
- תעודת זיהוי ודרכון של בן זוג זר, תקפים לשנתיים לפחות
- מכתב הסבר החתום על ידי שני בני זוג בעניין מערכת היחסים ביניהם
- הוכחת התכתבות (תמונות משותפות, חשבונות משותפים, מכתבים, הסכמי
- שכירות ותעודות זיהוי, תמונות של קרובי משפחה/חברים מומלצים).
- אם המסמכים אינם בעברית, על בני הזוג לתרגם את המסמכים בצירוף
- לתצהיר ואישור נוטריוני
- משרד הפנים הישראלי ידרוש מסמכים נוספים במידת הצורך.
הליכי רישום נישואין אזרחיים (בין-דתיים)
ממשלת ישראל אינה מכירה בנישואין בין-דתיים או אזרחיים. עם זאת, לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, אזרח ישראלי ובן זוג זר או זוגות אחרים שאינם דתיים יכולים לערוך נישואין בחו"ל, ובאמצעות תעודת הנישואין כאמור הנם רשאים להגיש בקשה לרישום הנישואין בישראל.
כאשר בן זוג אחד מתגורר בחו"ל
אם בן זוג אחד מתגורר בחו"ל ומבקש להגיע ארצה על מנת לחיות עם בן זוגו הישראלי והנם נשואים באופן רשמי, יידרש בן הזוג להגיש בקשה לאשרת כניסה "B/2" מראש לפני הגעתו לישראל. אשרת כניסה "B/2" תהיה בתוקף לאורך שנה אחת. בהמשך, המוזמן יוכל להאריך את האשרה כאמור ב-27 חודשים, על פי חוק הכניסה לישראל. כאשר אשרת כניסה "B/2" תפוג, יונפק היתר שהייה "B/1" לשנה אחת, אשר יכול להאריך את האשרה בשנתיים נוספות. בתום תקופת השהות על סמך היתר שהייה “B/1”, משרד הפנים הישראלי רשאי לאשר היתר תושבות קבע מסוג “A/5” לשנתיים, שנה בכל פעם. לאחר מכן, המוזמן רשאי להגיש בקשה לאזרחות ישראלית, לפי משרד הפנים הישראלי.
כאשר בני זוג מתגוררים יחד במדינת ישראל
אם שני בני זוג אינם נשואים, מתגוררים יחד במדינת ישראל ואחד מבני הזוג אינו אזרח מדינת ישראל: ראשית, בני הזוג יידרשו לערוך נישואין בחו"ל ולאחר מכן יגישו בקשה להיתר שהייה "B/1" לשנה אשר יכול להאריך את האשרה בשנתיים נוספות. בתום תקופת השהות על סמך היתר שהייה "B/1", משרד הפנים הישראלי רשאי לאשר היתר תושבות קבע מסוג “A/5” לשנתיים, שנה בכל פעם. לאחר מכן, המוזמן רשאי להגיש בקשה לאזרחות ישראלית, לפי משרד הפנים הישראלי.